מרכז "נא לגעת" הוקם על ידי עמותת "נא לגעת", במטרה להעניק במה לחרשים-עיוורים, לחרשים ולעיוורים. המרכז פתח את שעריו לקהל הרחב בדצמבר 2007 ומאז מהווה מקום למפגש ולתקשורת בין אנשים שומעים ורואים לאנשים חרשים, עיוורים וחרשים-עיוורים.
יומן מסע...
2002
בדצמבר 2002 מקימים עדינה טל וערן גור את עמותת "נא לגעת" לקבוצת תיאטרון שכל שחקניה חרשים-עיוורים. במופע הראשון של הקבוצה "אור שומעים בזיג זג", בבימויה של עדינה טל, מורם המסך עבור שנים עשר אנשים חרשים-עיוורים שחיו עד אז בחושך ובדממה.
2003
ההצגה "אור שומעים בזיג זג" נודדת ברחבי הארץ ומתקבלת בהתלהבות גדולה על ידי הקהל והמבקרים. לאור הישגיה, מעניק נשיא המדינה לעמותת "נא לגעת" את "אות השוויון" של משרד המשפטים. באותה שנה משתתפת העמותה בכנסים בינלאומיים באנגליה ובקנדה בנושא חרשים-עיוורים.
2004
בשנה זו מתקיים מסע ההופעות הראשון בהיסטוריה של קבוצת תיאטרון שכל שחקניה חרשים-עיוורים. במסע זה לצפון אמריקה, מופיעה קבוצת "נא לגעת" באולמות מלאים מול קהל נלהב בטורונטו, במונטריאול, בבוסטון ובניו יורק.. במקביל להצגות, נפגשים עדינה טל והשחקנים עם אנשים חרשים-עיוורים ועם מטפלים ומעבירים להם סדנאות תיאטרון. בבוסטון מקבלת עמותת "נא לגעת" אות ההערכה מבית הנבחרים של מסאצ'וסטס.
2005
"נא לגעת" כובשת את שוויץ במסע הופעות מתוקשר בציריך, ברן, באזל ובמרכז האו"ם בז'נבה. בציריך קמה "אגודת הידידים השוויצרית של נא לגעת". בכפר מושלג בהרים של שוויץ מתחילות החזרות על הפקת התיאטרון החדשה "לא על הלחם לבדו". השחקנים לומדים ללוש בצק ומכינים חלות לשבת. החזרות של ההפקה החדשה מתמקדות בחיפוש אחר דרכי תקשורת בקבוצה: בעזרת שימוש בתוף ובויברציות המופקות ממנו, לומדים השחקנים את "הקיואים" (נקודות ציון) המסמנים את המעברים בין הסצנות בהצגה. השחקנים, המתורגמנים וצוות ההפקה, לומדים כל פעם מחדש כי בכל קיר בו הם נתקלים יש תמיד דלת אותה ניתן לפתוח...
בחודש ספטמבר יוצאים חברי הקבוצה לסיבוב הופעות נוסף בצפון אמריקה ומופיעים בין השאר ב"לינקולן סנטר" בניו יורק.כתוצאה מההצלחה הגדולה לה זוכה פעילות העמותה, ועל מנת להפיץ את חזונה ברבים, מתחילה להירקם תכנית להקמת מרכז תרבות ייחודי שישמש כבית לעמותה.
2006
לאחר תקופה ארוכה של חיפושים, נמצא בנמל יפו מבנה רעוע ודולף אך מלא עוצמה, ששימש עד אז כמחסן. העמותה שוכרת את המבנה ומתחילה בתכנון. בנוסף לתיאטרון, עולה רעיון הקמת מסעדת חושך ובית קפה שיופעלו על ידי מלצרים חרשים ומלצרים עיוורים, תהליך ההקמה כולל שיפוץ מסיבי של המחסן המוזנח והפיכתו למרכז תרבות אטרקטיבי הנגיש לעובדיו החרשים והעיוורים. את התהליך מנהל ערן גור ולצידו צוות מסור שגויס לעבודת ההקמה. הפרויקט יוצא לדרך בעזרת תמיכות המוסד לביטוח הלאומי, משרד הרווחה, קרנות ותורמים פרטיים.
2007
החזרות על המופע החדש, "לא על הלחם לבדו" נכנסות להילוך גבוה. צוות ההפקה והשחקנים נאלצים לקיים את החזרות בתנאים לא תנאים, במבנה ללא חיבור לחשמל או למים. לצידם של שחקני התיאטרון החרשים-עיוורים מתגבשים צוותי המלצרים העיוורים העובדים במסעדת החושך והמלצרים החרשים של בית הקפה. בדצמבר 2007 נחנך מרכז "נא לגעת" באופן רשמי וזרם בלתי פוסק של צופים, מבקרים וסועדים מתחיל לפקוד את המקום.
2008-2009
מרכז "נא לגעת" מארח עשרות אלפי מבקרים הנהנים מצפייה בהצגת התיאטרון "לא על הלחם לבדו", ומאירוח במסעדת החושך בלק אאוט ובקפה קפיש. כמרכז תרבות וחינוך ייחודי, מרכז "נא לגעת" מושך אליו מגוון רחב של קהלים כגון חברות עסקיות, ארגונים חברתיים, קבוצות חיילים, בתי ספר וקבוצות נוער מהארץ ומהעולם כולו. כל אלו מגיעים למרכז ומתנסים בחוויה תרבותית-ערכית יוצאת דופן. בנוסף, המרכז מארח אירועים מיוחדים כגון תערוכת צלמים עיוורים, יריד אמנים, שוק איכרים, ימי עיון, סדנאות ועוד. המרכז זוכה להוקרה כשמייסדת עמותת "נא לגעת" עדינה טל מקבלת את "אות החסד" על פועלה והישגיה בטקס מרשים בכנסת ישראל.
מרכז "נא לגעת" פתוח לקהל בשלושה ערבים בשבוע, ומאז פתיחתו התארחו בו למעלה מ-80,000 מבקרים. עמותת "נא לגעת" שואפת ליצור תחת קורת גג אחת מפגש חוויתי בין אנשים מתרבויות, דתות ורקעים שונים, אשר יחד בוראים מציאות חדשה.
