לפני כ- 8 שנים פנו אלי ממועדון חברתי לחרשים-עיוורים בבקשה להעביר להם חוג לדרמה. למרות שלא היה לי שום קשר לנושא ולא הכרתי אף בן אדם חרש או עיוור ובטח לא חרש-עיוור, נעניתי לבקשה. הציפייה ממני הייתה לקיים שם חוג לדרמה במשך חודשים ספורים. לא ידעתי אז שהמפגש הזה ישנה את חיי. מאחר שלא קיימת בעולם קבוצת תיאטרון שכל שחקניה הם חרשים-עיוורים, לא היה לי ממי ללמוד וכך החל המסע אל הלא נודע. האתגר הגדול היה ליצור תקשורת בין אנשים שהם, עקב המוגבלות הכפולה שלהם של חירשות ועיוורון, יכולים לתקשר רק אחד על אחד (בשפת סימנים במגע בעזרת מתורגמן אישי לכל שחקן) להפוך אותם לקבוצת תיאטרון, להכשיר את המשתתפים לשחקני תיאטרון לכל דבר ואז כמובן לבנות ביחד איתם הצגה וליצור את התקשורת עם הקהל.

אחרי כשנה של חזרות בנינו את המופע "אור שומעים בזיג זג" שהתקבל בהתלהבות גדולה על ידי הקהל בארץ ובעולם, מה שהתחיל כחוג דרמה, הסתמן כתחילתה של מהפכה. אנשים חרשים-עיוורים, שכל חייהם היו רגילים לבקש סיוע מהחברה, היו פתאום במצב שהם, ה"מסכנים" עומדים על הבמה והם אלה שנותנים לקהל הרואה והשומע מתנה, את מתנת האמנות.

מתוך ההבנה שכל בני האדם הם שווים, אבל כל בני האדם הם שונים ושלכל בן אדם יש את הזכות לקבל את החובה לתרום לחברה, החלטנו, ערן גור ואני להקים את עמותת "נא לגעת". המטרה מעולם לא הייתה להפוך את הקבוצה הזאת לקבוצת תיאטרון "רגילה", אבל בתור קבוצת תיאטרון של חרשים-עיוורים הם צריכים ויכולים להיות הכי מקצועיים בעולם. לתיאטרון מקצועי מגיע בית משלו, חלום שהפך למציאות אחרי ששכרנו ושיפצנו מחסן מט ליפול בנמל יפו . בדצמבר 2007 מרכז "נא לגעת" פתח את שעריו לקהל הרחב, עם תיאטרון "נא לגעת" והפקתו החדשה "לא על הלחם לבדו" ואנסמבל השחקנים החרשים-עיוורים, בית קפה קפיש וצוות המלצרים החרשים, מסעדת החושך בלק אאוט עם צוות המלצרים העיוורים.

החלל הגדול הזה התמלא בתוכן, הפך לבית לאנשים חרשים, עיוורים,חרשים-עיוורים,הפך לבית לצוות, למתורגמנים, לבני השרות הלאומי, הפך לבית שבו יהודים, מוסלמים ונוצרים עובדים ביחד, בית שבו חרשים ועיוורים מחפשים דרך לתקשר ביניהם. והפך כמובן לבית, ולו לרגע, לאלפי המבקרים בו. הבנו שאפשר וצריך לשנות את המציאות של כולנו.

הייתי רוצה לרגע להסתכל קדימה על כל מה שעוד אפשר וצריך לעשות , על חלומות שיכולים להפוך למציאות, על הבית שיהפוך למקום לומד ומלמד, שיפתח את שעריו לעוד ועוד אנשים, על הבית שבו החיפוש הוא חלק מהשגרה..

אנחנו בתחילת הדרך ואני מזמינה אתכם להיות שותפים למסע.

עדינה טל
מייסדת, נשיאה ומנהלת אמנותית

להורדת קורות החיים של עדינה טל